אירינה נבזלין קוגן גינתה את ההתקפה הברוטאלית על המוזיאון היהודי בבריסל

אירינה נבזלין קוגן, יו"ר דירקטוריון בית התפוצות – מוזיאון העם היהודי בתל אביב, גינתה היום את ההתקפה הברוטאלית על המוזיאון היהודי בבריסל, שגרמה למותם של ארבעה בני אדם. נבזלין קוגן שלחה מכתב לנשיא המוזיאון פיליפ בלונדן בו הביעה את השתתפותה בצערו ואת מלוא תמיכתה בשעה קשה זו. לאור העובדה ששניים מההרוגים היו תיירים ישראלים, עמנואל ומרים ריווה מתל אביב, הדגישה  נבזלין קוגן כי "התקפה זו הייתה מכוונת לעבר העם היהודי כולו ובתגובה לאירועים קשים מסוג זה אנו מחויבים להוכיח את אחדותנו".

"מוזיאונים מטבעם הם סמל לסובלנות, פתיחות ודו שיח למרות מעשיהם של קיצונים אלימים המייחלים לראות ערכים אלה נכחדים", אמרה נבזלין קוגן והוסיפה כי "מצד אחד אנו מציינים את תרומתו של העם היהודי לאנושות ומאידך אנו נאלצים שוב ושוב להתמודד עם האתגר לבטא את זהותנו היהודית בבטחה." נבזלין קוגן קראה לכל חברי איגוד המוזיאונים היהודים באירופה (EAJM) להרחיב את שיתוף הפעולה בכל נושאי הביטחון.

רומן גארי – מאה שנים להולדתו

Romain_Gary"להתחדש, לחיות מחדש,

להיות מישהו אחר,

זה תמיד היה הפיתוי הגדול

של קיומי" (רומן גארי)

 

היום לפני מאה שנים נולד הסופר הצרפתי הנודע וגיבור המלחמה רומן גארי (שמו המקורי רומן קָצֶב). רומן גארי פרסם כחמישים רומנים, בארבעה שמות-עט שונים. כל חייו ניסה ללבוש ולפשוט זהויות. כשרון הזיקית שלו מסביר מדוע הוא הסופר היחיד בעולם אשר זכה פעמיים בפרס הגונקור – בפעם השניה בתור הפסאודונים אמיל אז'אר.

גארי התעניין בסוגיות של זהות יהודית, וטען ש"היהדות איננה עניין של דם". הוא לא קיבל כפשוטה את המורשת שנחל מהוריו, היהודים הליטאים מינה אובצ'ינסקי ואריה לייב קצב. גארי העדיף לבחור את זהותו היהודית בדרך מודעת ויצירתית.

אז האם להיות יהודי/ה היא בחירה או תורשה? האם אנו מעדיפים זהות יהודית מתוך בחירה חופשית, או כזו המוטלת עלינו על ידי הדורות הקודמים?

העם של מספרי הסיפורים

shatnerמרדכי (מקס) שטנר הוא פילוסוף ישראלי, מומחה לבינה מלאכותית ולמדעי המוח. בספרו החדש "הצלחתם של מספרי הסיפורים" הוא מציע הסבר חדשני לסוד הצלחתם של היהודים בעולם – שליטתם באמנות העתיקה של הסיפור.

גילויי ההצלחה המגוונים של יהודים הובילו את המחבר למסקנה כי זו תלויה בכמה כישורים אינטקלטואליים בסיסיים שמאפיינים את התרבות היהודית ומשותפים ליהודים במקומות ושונים ובתקופות שונות. אמנם כל העמים בעולם מספרים סיפורים, אך היהודים מיוחדים בכך שסיפוריהם דומים לתסריטים. כל סיפורי החגים והמועדים, למשל, הם ממש עלילות מרתקות בסגנון הוליווד.

שטנר טוען כי היכולת לספר סיפור משכנע ומעניין היא המפתח הראשוני להצלחה. כשרון הסיפור הלאומי סייע ליהודים רבים במגוון של תחומים, במדע כמו גם בעסקים.

 גם אנחנו בבית התפוצות מספרים את סיפורו של העם היהודי, וטוענים תמיד – לעולם אל תמעיטו בערכו של סיפור טוב!

חיה גראווינה – תגלית מפתיעה בפרויקט "סיפור משפחתי"

כשהתלמיד פרנקו אנסה מבית הספר "תרבות" במקסיקו ניגש השנה להכין את עבודת השורשים שלו, במסגרת "סיפור משפחתי" בבית התפוצות, כבר היה לו בבית עץ משפחה מוכן, שבנתה אחותו ולנטינה לפני שנתיים, באמצעות תוכנת My Heritage, שבית התפוצות ממליץ עליה למשתתפי "סיפור משפחתי".

פרנקו רצה לעדכן את העץ ולהרחיב אותו, וגם לכתוב ולעצב עבודה משלו.

במהלך עבודתו פנה אליו ילד מארגנטינה, שלא הכיר קודם לכן, וסיפר לו שסבתא רבתא שלו, ששמה חיה גראווינה, היא גם הסבתא רבתא שלו.

וזה לא כל הסיפור. במשפחתו של פרנקו ידעו וסיפרו תמיד שחיה גראווינהנספתה בשואה. בזכות הקשר עם המשפחה בארגנטינה התברר, שחיה ניצלה מהשואה, חשבה שכל משפחתה אבדה, הגיעה לארגנטינה והקימה שם משפחה חדשה!

חיה לא ידעה, שאפילו אמא שלה ניצלה, ועלתה אחרי מלחמת העולם השנייה לישראל. כשגם היא סבורה שלא נותר לה אף קרוב משפחה בחיים.

כמה עצוב, ששתי הנשים האלה חיו חיים שלמים ונפטרו בגיל מבוגר מבלי שידעו דבר זו על גורלה של זו!

רק בזכות פרויקט "סיפור משפחתי" ותוכנת My Herigage, גילתה משפחת אנסה את הפרטים החדשים והמרגשים.

שתי המשפחות שומרות כיום על קשרים חמים וידידותיים.