ביקור מיוחד – מלקולם הונליין, סגן יו"ר ועידת הנשיאים

מלקולם הונליין (Malcolm I. Hoenlein), סגן יו"ר ועידת הנשיאים העניק לבית התפוצות את ספרו של ד"ר מאיר שוורץ "ליל הפוגרום 1938" – שני כרכים המתעדים את אירועי ליל הבדולח בגרמניה, הלילה בו שרפו הנאצים כ-1,500 בתי כנסת ובתי מדרש יהודים.

בטקס מרגש שהתקיים הערב בבית התפוצות העניק מלקולם י' הונליין – סגן יו"ר ביצועי של ועידת הנשיאים של הארגונים היהודיים הגדולים בארה"ב – למנכ"ל בית התפוצות דן תדמור את ספרו של פרופ' מאיר שוורץ, המתעד בשני כרכים 1,500 בתי כנסת שנשרפו בגרמניה בליל הבדולח ב-9.11.1938.

הונליין ליווה את פרופ' שוורץ בתקופת המחקר וסייע בפרסומו ובהוצאתו לאור של הספר.

הטקס נערך ליד דגם בית הכנסת בוורמס גרמניה, אחד מבתי הכנסת העתיקים ביותר שהוקם בשנת 1034 ונשרף – כמו כל שאר בתי הכנסת בגרמניה בליל הבדולח. בראשית חודש מאי התקיים בקונגרס האמריקאי אירוע מיוחד לרגל פרסום הספר, במעמד נציגים של ועדת החוץ של הקונגרס האמריקאי והגרמני וגם נציגים של ההנהגה היהודית בארה"ב.

הספר "ליל הפוגרום 1938" (Pogrom Night 1938 – A Memorial to the Destroyed Synagogue of Germany) שהמחקר עליו נמשך עשר שנים, מתעד את האירועים של ליל הבדולח ומספר את סיפור בתי הכנסת והקהילה היהודית בגרמניה – פריחתה והשמדתה. במהלך הביקור שלו בארץ יעניק מלקולם הונליין את שני כרכי הספר גם לראש הממשלה מר בנימין נתניהו.

 "אני גאה להעניק לבית התפוצות את שני הכרכים של הספר, למען העתיד ולמען הזיכרון" אמר מלקולם הונליין בטקס, והוסיף "אין זה סוף פסוק, אנחנו מקווים להמשיך את המחקר ולתעד את בתי הכנסת שנהרסו במזרח גרמניה ובאוסטריה".

 "אחד הסמלים של בית התפוצות הוא אוסף דגמי בתי הכנסת שלו. למדנו כי כל בית כנסת מספר את סיפור הקהילה, בעבר וגם בהווה", אמר דן תדמור מנכ"ל בית התפוצות "המחקר העצום הזה מחזיר לחיים לא רק 1,500 בתי כנסת, אלא 1,500 סיפורים של קהילות".

מלקולם הונליין, בן למהגרים יהודים מגרמניה. אביו אפרים הונליין, היה בוגר סמינר הרבנים בוורצברג (Wuerzburg). בשנת 1940 הצליח להימלט מגרמניה והגיע לארה"ב שם פגש את אמו שנמלטה שלוש שנים לפניו. הונליין המלווה את פרויקט התיעוד מראשיתו, גם בגלל חשיבותו הרבה וגם בשל קרבתו לנושא ומעורבות משפחתו בשחזור בית הכנסת בעיירה ארמרוית' ((Ermreuth, שהיה בין בתי הכנסת שנשרפו בליל הבדולח.

הונליין מכהן בתפקיד סגן יו"ר ועידת הנשיאים של הארגונים היהודים הגדולים בארצות הברית מאז 1986. הוא נולד בפילדפיה, בוגר אוניברסיטת טמפל במדעי המדינה ותואר שני ודוקטורט ביחסים בינלאומיים באוניברסיטת פנסילבניה, בה המשיך ללמד. הוא ידוע בפעילותו רבת השנים למען הקהילות היהודיות ברחבי העולם ומייעץ לממשל האמריקאי בנושאים ציבוריים ובנושאים הקשורים ליחסי ישראל-ארה"ב.

הונליין זכה בפרסים ובאותות כבוד רבים. בין היתר הוענקו לו תוארי דוקטור לשם כבוד מישיבה יוניברסיטי ומטורו קולג' בארה"ב ותואר "נאמן ירושלים" (Defender of Jerusalem Award).

למידע נוסף בנושא בתי כנסת בגרמניה שנהרסו – בקרו באתר

מלקולם הונליין מעניק את הספר למנכ"ל בית התפוצות, דן תדמור (צילום: יעקב בריל), בית התפוצות, יולי 2014

מלקולם הונליין מעניק את הספר למנכ"ל בית התפוצות, דן תדמור (צילום: יעקב בריל), בית התפוצות, יולי 2014

מלקולם הונליין בתערוכה "דרייפוס - קורותיה של משפחה יהודית-צרפתית", בית התפוצות, יולי 2014

מלקולם הונליין בתערוכה "דרייפוס – קורותיה של משפחה יהודית-צרפתית", בית התפוצות, יולי 2014

 

עוגת חלווה ביתית לחג השבועות

חלווה_1

שף מאיר אלאלוף ממסעדת "מסה" (Messa)  התל-אביבית מגיש מתכון עוגת חלווה ביתית לחג השבועות:"אני במוצאי מצרי וטורקי וכך גם החלווה. היא המאכל הלאומי של טורקיה ומוכרת גם במטבח הערבי, שהפירוש שלה בערבית הוא מתוק או ממתק".

חלווה

לבצק:

 1 ק"ג קמח
120 גרם סוכר
50 גרם שמרים טריים
200 גרם חמאה רכה
4 ביצים
קורט מלח
2 כפות ברנדי
350 גרם חלב

לקרם וניל:

200 מ"ל חלב
200 מ"ל שמנת מתוקה
150 גר' סוכר
2 מקלות וניל חצויים
140 גר' חלמון -7 חלמונים
50 גר' קורנפלור

למילוי:

200 גרם חלווה בטעם שאוהבים
400 גרם קרם פטיסייר
1 כף קפה נמס איכותי

למי סוכר:

חצי כוס סוכר
חצי כוס מיים

אופן ההכנה:

  1. מערבבים את כל מרכיבי הבצק מלבד החמאה, מניחים לשבע דקות ואז בהדרגה מוסיפים חמאה חתוכה לקוביות. מתפיחים שעתיים במקום קריר, אחר כך מניחים במקרר לעוד כשעה.
  2. מכינים את מי סוכר: מערבבים מיים וסוכר, מרתיחים בסיר קטן או אפילו במיקרוגל ומערבבים היטב. מצננים.
  3. מרתיחים את השמנת, החלב, הסוכר ומקלות הווניל החצויים, ובמקביל טורפים את החלמונים והקורנפלורץ עושים השוואת טמפרטורות בין שתי התערובות ומחזירים לאש על להבה נמוכה תוך כדי טריפה עד להסמכת התערובת. מפוררים את החלווה לתוך הקרם החם ומערבבים היטב. לבסוף מוסיפים את הקפה הנמס ומקררים שעתיים לפחות.
  4. מרדדים את הבצק לעלה דק וארוך,מורחים את המילוי על הבצק ומגלגלים לרולדה. חותכים את הרולדה לחתיכות בעובי של כ-5 ס"מ כל אחד ומסדרים את ה"שושנים" של הבצק על תבנית או מחבת עמידה לתנור. מתפיחים חצי שעה, מורחים בביצה טרופה ואופים בתנור בחום 180 מעלות כ-35 דקות עד להשחמת העוגה. ברגע שהעוגה יוצאת מהתנור יוצקים עליה את המי סוכר הפושרים.

אירינה נבזלין קוגן גינתה את ההתקפה הברוטאלית על המוזיאון היהודי בבריסל

אירינה נבזלין קוגן, יו"ר דירקטוריון בית התפוצות – מוזיאון העם היהודי בתל אביב, גינתה היום את ההתקפה הברוטאלית על המוזיאון היהודי בבריסל, שגרמה למותם של ארבעה בני אדם. נבזלין קוגן שלחה מכתב לנשיא המוזיאון פיליפ בלונדן בו הביעה את השתתפותה בצערו ואת מלוא תמיכתה בשעה קשה זו. לאור העובדה ששניים מההרוגים היו תיירים ישראלים, עמנואל ומרים ריווה מתל אביב, הדגישה  נבזלין קוגן כי "התקפה זו הייתה מכוונת לעבר העם היהודי כולו ובתגובה לאירועים קשים מסוג זה אנו מחויבים להוכיח את אחדותנו".

"מוזיאונים מטבעם הם סמל לסובלנות, פתיחות ודו שיח למרות מעשיהם של קיצונים אלימים המייחלים לראות ערכים אלה נכחדים", אמרה נבזלין קוגן והוסיפה כי "מצד אחד אנו מציינים את תרומתו של העם היהודי לאנושות ומאידך אנו נאלצים שוב ושוב להתמודד עם האתגר לבטא את זהותנו היהודית בבטחה." נבזלין קוגן קראה לכל חברי איגוד המוזיאונים היהודים באירופה (EAJM) להרחיב את שיתוף הפעולה בכל נושאי הביטחון.

רומן גארי – מאה שנים להולדתו

Romain_Gary"להתחדש, לחיות מחדש,

להיות מישהו אחר,

זה תמיד היה הפיתוי הגדול

של קיומי" (רומן גארי)

 

היום לפני מאה שנים נולד הסופר הצרפתי הנודע וגיבור המלחמה רומן גארי (שמו המקורי רומן קָצֶב). רומן גארי פרסם כחמישים רומנים, בארבעה שמות-עט שונים. כל חייו ניסה ללבוש ולפשוט זהויות. כשרון הזיקית שלו מסביר מדוע הוא הסופר היחיד בעולם אשר זכה פעמיים בפרס הגונקור – בפעם השניה בתור הפסאודונים אמיל אז'אר.

גארי התעניין בסוגיות של זהות יהודית, וטען ש"היהדות איננה עניין של דם". הוא לא קיבל כפשוטה את המורשת שנחל מהוריו, היהודים הליטאים מינה אובצ'ינסקי ואריה לייב קצב. גארי העדיף לבחור את זהותו היהודית בדרך מודעת ויצירתית.

אז האם להיות יהודי/ה היא בחירה או תורשה? האם אנו מעדיפים זהות יהודית מתוך בחירה חופשית, או כזו המוטלת עלינו על ידי הדורות הקודמים?

העם של מספרי הסיפורים

shatnerמרדכי (מקס) שטנר הוא פילוסוף ישראלי, מומחה לבינה מלאכותית ולמדעי המוח. בספרו החדש "הצלחתם של מספרי הסיפורים" הוא מציע הסבר חדשני לסוד הצלחתם של היהודים בעולם – שליטתם באמנות העתיקה של הסיפור.

גילויי ההצלחה המגוונים של יהודים הובילו את המחבר למסקנה כי זו תלויה בכמה כישורים אינטקלטואליים בסיסיים שמאפיינים את התרבות היהודית ומשותפים ליהודים במקומות ושונים ובתקופות שונות. אמנם כל העמים בעולם מספרים סיפורים, אך היהודים מיוחדים בכך שסיפוריהם דומים לתסריטים. כל סיפורי החגים והמועדים, למשל, הם ממש עלילות מרתקות בסגנון הוליווד.

שטנר טוען כי היכולת לספר סיפור משכנע ומעניין היא המפתח הראשוני להצלחה. כשרון הסיפור הלאומי סייע ליהודים רבים במגוון של תחומים, במדע כמו גם בעסקים.

 גם אנחנו בבית התפוצות מספרים את סיפורו של העם היהודי, וטוענים תמיד – לעולם אל תמעיטו בערכו של סיפור טוב!

חיה גראווינה – תגלית מפתיעה בפרויקט "סיפור משפחתי"

כשהתלמיד פרנקו אנסה מבית הספר "תרבות" במקסיקו ניגש השנה להכין את עבודת השורשים שלו, במסגרת "סיפור משפחתי" בבית התפוצות, כבר היה לו בבית עץ משפחה מוכן, שבנתה אחותו ולנטינה לפני שנתיים, באמצעות תוכנת My Heritage, שבית התפוצות ממליץ עליה למשתתפי "סיפור משפחתי".

פרנקו רצה לעדכן את העץ ולהרחיב אותו, וגם לכתוב ולעצב עבודה משלו.

במהלך עבודתו פנה אליו ילד מארגנטינה, שלא הכיר קודם לכן, וסיפר לו שסבתא רבתא שלו, ששמה חיה גראווינה, היא גם הסבתא רבתא שלו.

וזה לא כל הסיפור. במשפחתו של פרנקו ידעו וסיפרו תמיד שחיה גראווינהנספתה בשואה. בזכות הקשר עם המשפחה בארגנטינה התברר, שחיה ניצלה מהשואה, חשבה שכל משפחתה אבדה, הגיעה לארגנטינה והקימה שם משפחה חדשה!

חיה לא ידעה, שאפילו אמא שלה ניצלה, ועלתה אחרי מלחמת העולם השנייה לישראל. כשגם היא סבורה שלא נותר לה אף קרוב משפחה בחיים.

כמה עצוב, ששתי הנשים האלה חיו חיים שלמים ונפטרו בגיל מבוגר מבלי שידעו דבר זו על גורלה של זו!

רק בזכות פרויקט "סיפור משפחתי" ותוכנת My Herigage, גילתה משפחת אנסה את הפרטים החדשים והמרגשים.

שתי המשפחות שומרות כיום על קשרים חמים וידידותיים.

דון יצחק אברבנאל וצאצאיו

צו הגירוש ליהודי ספרד נחתם בידי פרדיננד ואיזבלה, מלכי ספרד. גרנדה, 31 במרס 1492. נוכחים: דון יצחק אברבנאל, אברהם שנאור, רבה של בורגוס, והאינקוויזיטור טורקוומדה. דיורמה בתצוגת הקבע, בית התפוצות (צילום: יעקב בריל)

צו הגירוש ליהודי ספרד נחתם בידי פרדיננד ואיזבלה, מלכי ספרד. גרנדה, 31 במרס 1492. נוכחים: דון יצחק אברבנאל, אברהם שנאור, רבה של בורגוס, והאינקוויזיטור טורקוומדה. דיורמה בתצוגת הקבע, בית התפוצות (צילום: יעקב בריל)

ימים גורליים וקשים עברו ב-  1492 על המנהיג וההוגה דון יצחק אברבנאל. כל מאמציו והשתדלויותיו להניא את מלכי ספרד פרדיננד מאראגון ואיזבלה מקסטיליה מאישרורו של "צו אלהמברה" לגירוש יהודי ספרד – עלו בתוהו. אפילו השוחד העצום שהציע למלכים לא הועיל. צו הגירוש  פורסם (29.4) וכל יהודי ספרד נאלצו להמיר את דתם או לעזוב את ספרד.

Isaac_Abrabanel

בני משפחתו של דון יצחק אברבנאל הצטרפו לבני עמם ועזבו את ספרד, שבה ישבו אבות המשפחה המיוחסת, על פי המסורת, עוד מימי חורבן בית המקדש.  בני המשפחה העתיקה הזו, שעל פי המסורת אילן היוחסין שלהם מגיע עד דוד המלך, ובהם משוררים, רופאים, אנשי עסקים והוגים, התפזרו באיטליה, בהולנד, באנגליה, בטורקיה ובמקומות נוספים. הם היו מוכשרים, מקושרים ומבריקים, וכל מעשיהם צלחו בידם.

מעמדה הרם של משפחת אברבנאל גרם לכך שבמקרים מסוימים, גם יהודים בקהילות אשכנז אימצו את השם אברבנאל כשם המשפחה שלהם.

מבט על יהודי אוקראינה

בשבועות האחרונים חצי האי קרים נמצא  בכותרות.  נזכרנו איך בשנת 1921 יזם המשטר הסובייטי הצעיר תכניות להקמת רפובליקה יהודית באזור.  הרעיון נראה מבריק: היישובים החקלאיים – אשר הוקמו על-ידי "החלוץ"  וקבוצות יהודיות אחרות – היו יעילים מאוד, והג'וינט האמריקאי היה מוכן לתמוך בהם כלכלית ולספק ציוד חקלאי יקר ערך.

אז מה קרה למתיישבים היהודים בקרים? מי הם בעצם יהודי אוקראינה? מאין באו ומהו סיפורם?

ביום רביעי, 30 באפריל בשעה 19.00 ייתקיים בבית התפוצות ערב מיוחד שיוקדש כולו ליהדות אוקראינה. בערב יוקרנו קטעי סרטים נדירים שצולמו בקרים בראשית המאה ה-20, כאשר קרים סימלה בעיני קבוצות של יהודים את "המולדת היהודית" החדשה.  בנוסף תתקיים הרצאה על מקור ומשמעות שמות המשפחה של יהודי אוקראינה בימי שלטון הצארים ושל ברה"מ לאחר מכן.

סרטים מאוספי בית התפוצות – בהנחיית רבקה אדרת

גניאלוגיה ושמות משפחה של יהודי אוקראינה – הרצאתו של חיים גיוזלי

קולחוז בקרים, 1920. מתוך התערוכה בבית התפוצות: "חקלאים יהודים בעת החדשה (1983). המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות

1

חברי תנועת "החלוץ", קרים, 1924. המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות

2

המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות

שעת תרבות ב"תל-חי", קרים, 1925.

4

המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות

ארוחת צהריים בהתיישבות יהודית, קרים, 1925.

3

המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות

הקולחוז היהודי "פריי לעבן" (חיים חופשיים), קרים, 1931.

פסח מאוספי המוזיאון – חג שמח!

15541

ילד קורא בהגדה בבית הספר הדתי 'קהילת ישראל', ברוקליין, מסצ'וסטס, ארה"ב, 1984. צילום: גאי הילזנראט. המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר בבית התפוצות, באדיבות גאי הילזנראט, ארה"ב

ליל הסדר נחוג כבר מאות שנים ברחבי העולם, במזרח ובמערב, בעת שלום ובעתות מלחמה, בפאר ובהדר,  בצניעות ובעוני – אספנו מדגם קטן של תצלומים מאוספי המוזיאון. בית התפוצות מאחל לכל ידידיו ולכל עם ישראל חג פסח תשע"ד שמח!

21102

חיילים יהודים מסבים לליל הסדר בקושקה, פולין, 1910. המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר בבית התפוצות, באדיבות דינה צור
32631

ליל הסדר בבית משפחת בן-הרוש, מקנס, מרוקו 1963. בעל הבית מעביר מעל ראשי המסובים את קערת הפסח. המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר בבית התפוצות, באדיבות יוסף טולדנו, ישראל

38240

איור מתוך הגדה של פסח, לונדון, אנגליה, 1942. צייר: ארווין זינגר. אוסף חיה גלאי, תל אביב.
המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר בבית התפוצות

128971

שתי אחיות עורכות את השולחן לליל הסדר, ניו יורק, ארה"ב, שנות ה-1950. צילום: הרברט זוננפלד. המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר בבית התפוצות, אוסף זוננפלד

00271400

אנשי צבא יהודים מפורט ליבנוורת' אורחים בסדר פסח, קנזס, ארה"ב, 1909. המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר בבית התפוצות, באדיבות נורמה נובאק, ארה"ב

00554800


חגיגות פסח בקיבוץ הכשרה, וילקובישקי, ליטא, 1932. המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר בבית התפוצות, באדיבות ישראל שפרלינג, ישראל

02269800


סדר פסח בבית ספר של יום ראשון, סידני, אוסטרליה, 1984. צילום: דבי רוז, אוסטרליה. המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר בבית התפוצות, באדיבות דבי רוז

03501100


סדר פסח בפיזה, איטליה, 1927 בקירוב. המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר בבית התפוצות, באדיבות ד"ר מאיר פדואה

03652300


ילדי הגן אוכלים מצות. בית ספר היהודי במכסיקו סיטי, מכסיקו 1966. שניה משמאל חוה ברגר. המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר בבית התפוצות, באדיבות זלטה ברגר, ישראל

20008660


סדר פסח אצל משפחת ראסק, ישראל 1968. מרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר בבית התפוצות, באדיבות משה ראסק, ישראל

20129030


סדר פסח בבית האבות של הקהילה היהודית בשנגחאי, סין, 1947. מתוך תערוכת בית התפוצות: "דרך ארץ סין: הקהילות היהודיות בחרבין, טיינג'ין ושנגחאי" 1986. המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר בבית התפוצות.

AR.08.14.96


סדר פסח בדלהי, הודו 1979. המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר בבית התפוצות, באדיבות דונה ווסק

AR-82-50A-XV-097

הילד אהרון שואל את ארבע הקושיות בליל סדר שנערך במחנה העקורים, לנדסברג, גרמניה, 1946. צילום: צבי קדושין. המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר בבית התפוצות, אוסף צבי קדושין

בית התפוצות ובוגרי ויצו חיפה עושים "זום אין" למציאות הישראלית

photo1

צילום: אורלי פרל ניר

את המונח "כור היתוך" טבע דויד בן גוריון בתחילת שנות ה-50. בזמנו משמעות המושג הייתה יצירת מציאות ישראלית בעלת זהות תרבותית אחידה. כלומר – אשכנזית, חילונית, משכילה ומתקדמת.

האם החזון של "הזקן" התגשם?

"מתיכים את כור ההיתוך" הוא פרויקט משותף למרכז האקדמי "ויצו" חיפה ולבית התפוצות. במסגרת הפרויקט מציגים בוגרי מגמת הצילום את הפרשנות שלהם למונח "כור היתוך", נכון להיום- בישראל 2014.

התפוררות מפעלי התעשייה הכבדה לצד אחוזות של מתעשרי הייטק, הקיבוץ הישראלי הגוסס ליד מהגרים קשיי יום, זוגות חוזרים בתשובה ומילואימניקים בהפוגת מנוחה – כל אלו ועוד מוצגים בתערוכה ביד אמן ומרכיבים יחדיו תמונה ישראלית אותנטית ואקלקטית.

photo2

צילום: עוזי פורת

photo15

צילום: עמרי קרן לפידות

photo11

צילום: סופי ברוקס

photo17

צילום: רוני שביד חזן

photo10

צילום: נדב רותם

photo18

צילום: נדב רותם

photo21

צילום: רוני שביד חזן

photo13

צילום: אופי יונה

photo6

צילום: הדס מועלם

photo19

צילום: הדס מועלם

photo22

צילום: פולי בלום

photo20

צילום: נופר חסון הנדלמן

photo14צילום: דורון עובד