Category Archives: המוזיאון החדש

בית התפוצות יקבל תרומה של 10 מיליון דולרים

קרן משפחת מלץ מהפדרציה היהודית של קליבלנד, מייסודם של מילטון ותמר מלץ, והשגריר אלפרד מוזס ומשפחתו התחייבו להעניק לבית התפוצות תרומה של 5 מיליון דולרים כל אחד, ובסך הכל סכום של 10 מיליון דולרים.

אין זו הפעם הראשונה שמשפחת מלץ מעורבת במימון הקמתם של מוזיאונים חדשים. הם כבר תרמו להקמת היכל התהילה של הרוקנ'רול ומוזיאון משפחת מלץ למורשת יהודית בקליבלנד, אוהיו, והשתתפו גם בגיבוש ואפיון של מוזיאון הריגול הבין-לאומי בוושינגטון D.C.

אלפרד מוזס, יו"ר משותף של חבר הנאמנים של בית התפוצות, כיהן כאיש הקשר של הקהילה היהודית בממשל הנשיא ג'ימי קרטר. הוא העניק 5 מיליון דולרים המיועדים להקמתו של היכל בתי הכנסת בבית התפוצות המתחדש. בהיכל יוצגו היבטים מגוונים של חיים יהודיים במשך 3,000 שנים, אשר יהוו השראה לעתיד חי ודינמי.

מדי שביד – מנהלת הפרויקט | תצוגת הקבע החדשה

מדי שביד (משמאל) עם אורית שחם גובר ופטריק גלגר

מדי שביד (משמאל) עם אורית שחם גובר ופטריק גלגר

למדי נסיון מקיף בניהול מיזמי אמנות, במגזר הציבורי והפרטי. בין היתר ניהלה את שנת האמנות של תל אביב, כולל פתיחתו של האגף החדש של מוזיאון תל אביב לאמנות בשנת 2011, ועמדה בראש הביאנלה לאמנות תל אביב. לפני כן שירתה בצה"ל במשך עשרים שנה במגוון תפקידי פיתוח, לוגיסטיקה וכח אדם. היא בוגרת תואר שני למנהלים במנהל עסקים מאוניברסיטת חיפה ולימודי מוזיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב.

תצוגת הקבע החדשה של בית התפוצות היא עבורה אתגר מרגש ואחריות עצומה: "בית התפוצות הוא מוסד ישראלי חשוב ומשפיע כבר 35 שנים, והשינויים שחלים בו כעת משקפים גישה חדשנית שאימצו ראשי המוסד. בתצוגת הקבע החדשה נעשה שימוש במיטב הטכנולוגיה, ובהמון מדיה אינטראקטיבית, כדי שהמבקרים יוכלו להשתתף באופן פעיל בסיור. יש לנו צוות מעולה של יועצים ומומחי מדיה, צוות מעצבים בראשותו של פטריק גלגר וצוות אוצרים בראשותה של אורית שחם גובר  -כל אחד מהם הוא הטוב בתחומו. אנחנו מתקדמים כל העת. לכבוד הוא לי לתרום את חלקי בהגשמת חזונו של בית התפוצות".

שנה לכהונתו של דן תדמור כמנכ"ל בית התפוצות

דן -תדמור - מנכל בית התפוצות, צילום יעקב בריל

גארי רוזנבלאט ("The Jewish Week") ראיין את דן תדמור, מנכ"ל בית התפוצות:

דן הגיע לניהולו של בית התפוצות לפני כשנה, אחרי קריירה מכובדת בתקשורת הישראלית. במשך עשרים שנה שימש כעורך ומנכ"ל ידיעות אחרונות, ואחר כך כיהן כמה שנים כמנהל טלוויזיה.

"למעשה יש לי שלושה תפקידים באחד: גיוס משאבים, פיקוח על תהליך הפיתח וניהולו השוטף של המוזיאון הנוכחי. זה מאתגר, אך במבט לאחור נדמה שכל מה שעשיתי לפני כן הוביל אותי לזה.

בית התפוצות מתפתח ללא הרף במגוון כיוונים, למשל בתכנית "הקשר הרב דורי" תלמידים צעירים ואזרחים ותיקים לומדים יחד, באמצעות המחשב, את סיפורי המשפחה;  גלריית בתי הכנסת, האהובה כל כך על הקהל שלנו, עוברת הרחבה ותוצג בקרוב באמצעים טכנולוגים חדישים; גם תצוגת הקבע החדשה נמצאת בשלבי תכנון מתקדמים, היא תעסוק בסיפורו של העם היהודי וגם בסוגיות של זהות, שייכות ועתיד".

למאמר המלא באנגלית: http://www.thejewishweek.com/features/jw-qa/connecting-diaspora-and-israel

נעים להכיר: אמיתי אחימן, סגן האוצרת הראשית

amitai1

על עצמי ועל תפקידי בצוות בית התפוצות:

נולדתי בירושלים, גדלתי באפרת (דור שלישי למתיישבי גוש עציון), שירתּי בצבא (ועדיין משרת במילואים) כמפקד בחטיבת הצנחנים. אני בוגר התוכנית הבינתחומית לתלמידים מצטיינים באוניברסיטת תל-אביב במסגרתה קיבלתי תואר מוסמך בהצטיינות יתרה בהיסטוריה של עם ישראל. בשמונה השנים האחרונות אני עובד עם ד"ר אורית שחם גובר  במספר פרויקטים, ובנוסף אני מפיק סרטים דוקומנטריים. אני מתגורר בירושלים.

 בצוות האוצרות של תצוגת הקבע אני סגנה של אורית ומסייע לה בניהול כל צוות האוצרות. אני אחראי על הנושאים: היסטוריה עתיקה, פילוסופיה יהודית, כל קומת היסודות ועל גלריית בתי הכנסת. בנוסף אני בצוות הפיתוח של המדיה והאינטראקטיב של המוזיאון כולו. אני עובד עם אורית גם באגף התערוכות המתחלפות.

על החלטת צוות התכנון לשמר בשלמותה את גלריית בתי הכנסת גם במוזיאון החדש:

כבר בגלגולים הקודמים של תכנון המוזיאון ובשלבי התכנון המוקדמים, היה ברור שהתצוגה כולה תיעשה מחדש. מתוך כבוד והערכה לתצוגה הישנה היה רצון עז לשמר חלקים מהתצוגה אבל בשל השינויים המהותיים שחלו בקונספט המוזיאלי ובטכנולוגיות התצוגה בשלושת העשורים שחלפו, ניתן להשתמש רק במוצגים ודימויים בודדים ולא במוקדים שלמים או גלריות.

מאז שנפתח בית התפוצות היו המודלים של בתי הכנסת אחד המותגים החזקים של התצוגה הישנה, מוקד ויזואלי שנחרת בזיכרון כל המבקרים. המודלים, שנעשו באיכות גבוהה ביותר ואשר שמם הולך לפניהם עד היום, מזוהים עם בית התפוצות יותר מכל. הם מוצג מוזיאוני בעל ערך בפני עצמו ולכן החלטנו להקדיש להם (לרוב רובם, כי לא יהיה מקום לכולם) גלריה נפרדת.

 על החדשנות בהצגתם של המודלים במוזיאון המתוכנן:

הגלריה הישנה התמקדה בהיבטים האדריכליים השונים של בתי הכנסת. התצוגה החדשה תעסוק בעיקר בבית הכנסת כפנומן ייחודי בהיסטוריה ובתרבות של העם היהודי, והנושא האדריכלי יהיה רק אספקט אחד משלל הנושאים שיוצגו בגלריה.

הנושאים בתצוגה החדשה:

1. מבואה – בית הכנסת היפה.

2. בתי כנסת מאז ועד היום – התפתחותו של בית הכנסת מראשית הקמתו בתקופת בית המקדש השני ועד לימנו שיש בתי כנסת ליברלים שונים.

3. התרבות בתוך בית הכנסת – התפילה, הסידור הפיוט והניגונים.

4. האמנות בתוך בית הכנסת – חפצי יודאיקה עתיקים ועכשוויים.

5. ההיבטים האדריכליים של בית הכנסת – מבנים שונים של בתי כנסת ממקומות שונים בעולם.

6. מהודו ועד קורסאו – הפיזור העצום של בתי הכנסת על פני הגלובוס.

7. אירועים בבית הכנסת – אירועים דרמאטיים מההיסטוריה היהודית שהתרחשו בבית הכנסת.

8. מוקד משפחה – בנה את בית הכנסת שלך.

9. בית הכנסת כמוסד מרכזי – התפקידים של השונים של בית הכנסת ההיסטורי, המקום בו נוהלה הקהילה היהודית וכו'.

10. בעקבות הזמן היהודי – מיצג המדיה הראשי של הגלריה

11. ספרדים ואשכנזים – ההבדלים בעיצוב הפנים ובסגנון התפילה הקיימים בתוך העולם האורתודוקסי.

מכיוון שלא ניתן להציג את כל הנושאים הללו באמצעים מוזיאליים מסורתיים – שגם הם מתחדשים – ליד כל מודל יוצג חפץ מקורי מבית הכנסת. חלק מהנושאים ייתמכו על ידי מדיה ואינטראקטיב. בנוסף תהיה שם תחנת שמע מוזיקלית בה ייחשפו המבקרים לעולם המוזיקה של בית הכנסת, ויוכלו להאזין ליצירות של גדולי המוזיקאים כיום (לאונרד כהן, ברברה סטרייסנד ברי סחרוף וכו') ולגלות שהם שרים תפילות שמקורן בבית הכנסת. אחר כך יוכלו לגלות ולחקור סגנונות שונים של שירים אלה בעולם המוזיקולוגיה היהודית.

 אמיתי אחימן

נעים להכיר: אורית שחם גובר – אוצרת ראשית

אורית שחם גובר וצוות המוזיאון החדש

אורית שחם גובר וצוות המוזיאון החדש

לפני כשנה התמנתה אורית שחם גובר לאוצרת ראשית של בית התפוצות ולאחראית על הקמת התצוגה החדשה. המוזיאון החדש ייפתח בשני שלבים, משכן בית הכנסת במהלך 2015, והתצוגה החדשה המלאה בשנת 2017

את התצוגה הנוכחית אורית מכירה היטב, עוד מהימים שגם היא היתה חדשה וחדשנית (כן!), ממש מייסודו של בית התפוצות בשנת 1978, בתפקידים מגוונים באגפי החינוך והאוצרות.

התצוגה החדשה תיפתח בשנת 2016 והיא מסמנת עידן חדש לבית התפוצות, שבמרכזו תפיסה פלורליסטית של עמיות וזהות יהודית.

חלק מהתימות הנוכחיות יישמרו – למשל תצוגת בתי הכנסת, אחד השערים המוכרים והאהובים ביותר על הקהל שלנו כבר יותר משלושים שנה, תוצג בקרוב במשכנה החדש בגלריה למשפחה. ביתר התצוגה מפתחים אורית וצוותה חלוקה תימטית וכרונולוגית חדשנית.

בשיחה עם אורית ביקשנו ממנה לתאר את ההרגשה להיות ממשיכת דרכם של מייסדי המוזיאון, לספר על הקשר עם המעצב פטריק גלאגר, ולחלוק את הסיפוק שבהגשמת חלומות.   

על המינוי:

להיות אוצרת ראשית של מוזיאון העם היהודי הוא חלומו הרטוב של כל מי שדרך אי פעם בשדה האוצרות, בישראל ובעולם. אין ולא יכול להיות סיפור מעניין, גדול ומגוון יותר בתצוגה אחת.  לפני 10 שנים  זה היה מחוץ לסקופ של חלומותיי. התפקיד הזה מאפשר לי לגעת כמעט בכל נושא מתחומי ההיסטוריה, הגיאוגרפיה, התרבות, היהדות והאמנות, ובכל תחומי היצירה המוזיאלית, הקולנועית, האמנותית והאינטראקטיבית. זו מצד אחד משימה ענקית, משימת חיים, ומצד שני אושר גדול! כל בוקר אני מתעוררת ומרגישה בת מזל.

על העיצוב:

יחסי אוצר-מעצב הם כמו נישואין. מחד שותפות גדולה מאוד ומאידך – עירוב בין טריטוריות שיש לאזן ביניהן. אני רואה במעצב שותף מלא ליצירה הקרויה "תצוגה", שכן בסיכומו של דבר המוצר הוא אחד. הקהל שמבקר בתצוגה אינו מחלק לעצמו את הגלריה ל"אוצרות" ו"עיצוב". הוא רואה מרחב אחד שבו התוכן הוא צורה והצורה היא תוכן. אשר על כן, הפונקציה של עיצוב היא קריטית מבחינתי, הן בהיבט המקצועי והן בהיבט האישי. תקופות ארוכות אני מבלה עם המעצבים שאני עובדת אתם יותר מאשר עם בני משפחתי. במסגרת היותי בת מזל נפל בחלקי לפגוש בקבוצת המעצבים הנפלאה של G&A, מבית מדרשם של פטריק גלאגר וסיבל ג'ונס. זו חבורה מקצועית ואנושית מעניינת ומגוונת ביותר, והאינטראקציה בינינו לבינם מצוינת. העובדה שאנחנו יושבים ביבשות נפרדות יוצרת אומנם קשיים טכניים לפעמים, אבל מחפה עליהם אינטראקציה תרבותית מרגשת ומפרה ביותר. את הרעיונות המוזיאליים אנחנו מגבשים ביחד בדיאלוג פורה ומפרה.

על חלומות שהתגשמו:

פינטזתי על העלאת המודעות של מבקרי המוזיאון למהפכה הכי מוצלחת של המאה העשרים – תחיית השפה העברית. הנושא קרוב ללבי שכן סבי, הסופר אליעזר שטיינמן, היה אחד מסופרי המודרנה העברית, מחבורת הסופרים העבריים של אודסה בראשית המאה, בן חסותו של ביאליק. לצערי הוא נפטר בהיותי בת שבע עשרה, באותו פרק חיים שבו בחורים צעירים עניינו אותי הרבה יותר מאשר סבים זקנים. זיכרון ילדות שלי הוא דמותו הכפופה אל שולחן הכתיבה, כותבת בקדחתנות ואף פעם לא מסובבת את ראשה אל הבלי העולם הזה. מתוך זיכרון זה נולדה פינת תצוגה ששמה יהיה "אטלייה הסופרים" – שם אנחנו משחזרים את המקום הצנוע והסגפני שבו ישבו סופרינו הגדולים בעת שחידשו את השפה העברית, מתוך אמונה שחייהם נועדו לממש עבודת קודש זו, שהייתה בעיניהם חשובה מהכול,  אפילו יותר מחייהם הפרטיים.

עוד פנטזיה – מוזיקה בחללי התצוגה. מוזיאונים נוטים להתייחס לעצמם כאל חללים קדושים, או מקדשיים. אחד המאפיינים של "מקדשיות" זו הוא – השקט. אבל בחיים יש סביבנו אין סוף צלילים, שהיפים שבהם היא המוזיקה. החזון שלי הוא שבכל מקום שבו נוכל (שבו לא יהיה סאונד סביבתי של סרט או מיצג) יוצף מרחב התצוגה במוזיקה. הן מוזיקה תקופתית מייצגת, והן מוזיקה שמייצרת אווירה ותחושות. מתוקף היותה של המוזיקה האמנות המופשטת ביותר, היא גם האמנות חוצת הגבולות ביותר, כזו שיכולה לתפקד גם ללא אינטרפרטציה. המבקרים במרחבי התצוגה שלנו יוכלו להתחבר לסיפור גם דרך הרגש ולא רק דרך השכל, או המניפולציה האינטלקטואלית.

על הבדלים בין התצוגה החדשה לנוכחית

אחד החידושים של המוזיאון החדש הוא הצגתם של מוצגי מקור ולא רק רפליקות כפי שהיה בתצוגה הישנה. במסגרת זו, החזון שלי הוא להציג לא רק תרבות חומרית המסמלת מקום ותקופה, אלא לשלב אמנות פלסטית בכל חלקי התצוגה. וזאת מתוקף האמונה שאמנות, אף כי במוזיאונים מקובל לייחד לה תצוגות נפרדות, היא בעצם חלק מהחיים ומבחינתנו – חלק מהסיפור. בהקשר שלנו אמנות מתפקדת הן כניחוח תקופתי, והן כדיאלוג בין עבר להווה. עבודות האמנות שיוצגו יופיעו לעתים במקומות לא צפויים, כרמז לכך שתרבות תמיד מנהלת דיאלוג עם העבר, ולעולם אינה נוצרת בהווה מנותק. למשל, בכניסה לקומה ב', במקום שבו אנו עוסקים במעמד הלא שווה של גברים ונשים בעולם היהודי לאורך ההיסטוריה, תוצג יצירתה של קרול המוי – "בני ישראל האחרים". מדובר במתלה בגדים שעליו כארבעים שמלות פלסטיק שקופות, שאפשר לראות דרכן את מה שמאחוריהן. יצירת האמנות הזו היא שתיתן את ההיבט הרגשי של יחסי גברים ונשים, בלא שנצטרך לכתוב זאת על הקיר.

תצוגת הקבע החדשה

תצוגת הקבע החדשה – 2016

בית התפוצות נמצא בעיצומו של תהליך התחדשות ארוך, ששיאו צפוי בפתיחת המוזיאון החדש בשנת 2016. תכנית ההתחדשות משקפת שינויים מהותיים שחלו בתרבות ובחברה היהודית והישראלית, וגם התקדמות עולמית בטכנולוגיה המוזיאלית. המוזיאון החדש יציג את ההיסטוריה היהודית מימי המקרא ועד לתקופתנו. יושם דגש על החיים היהודיים בתקופתנו ועל ביטויים מודרניים לזהות יהודית.

המשך